איזה יום מבאס ... כנראה שהלכה תיבת ההילוכים, או התמסורת למנוע - לא יודע, לא בטוח.
בבוקר שאלתי את הנסיך הקטן, איך הוא מעדיף לנסוע למסיבת יום-ההולדת של חבר מהגן? באופניים או בדה-שבו? ענה, בלי היסוס: "באוטו של אבא יותר כיף".
יצאנו.
כרגיל, נסיעה נעימה וחלקה. ואז. בעלייה קלה - נשמע קול חריקה קל, דוושת התאוצה נלחצה לרצפה, הטורים זינקו לשמיים ... והדה-שבו, בלם לאיטו והחל גולש אחורה במורד.
נסיון אחד לשלב. כשלון.
נסיון שני לשלב, כשלון.
דממה, עצבים. נסיך קטן מתבאס ואנחנו רק קילומטר מהיעד.
גלשתי אחורה בעצב, מאתר מקום פנוי לצד המדרכה.
נסיון שלישי לשלב הילוך. כשלון.
נועל את הדה-שבו וצועד ברגל למקום האירוע. הילד אץ ורץ לחבריו ואני פונה חזרה לגוויה המוטלת בצד הדרך ... טלפון לאישה היקרה וזו מגיעה במהירות לחלץ אותי בגרירה איטית הביתה.
איזה יום מבאס.